בהמשך לשיעור הקודם בו שעסק בסכנה שיש בחומרות בעולם ההלכה, השיעור הנוכחי עוסק בחשיבות שיש בחומרות מסוימות. השיעור נפתח בעיון בגמרות ובראשונים שמדבריהם אנו לומדים כי לעיתים יש חשיבות בהחמרה מעבר לעיקר הדין, ולאחר מכן הרב סקר שלוש גישות ביחס לחשיבות ההחמרה. הגישה הראשונה מסבירה כי אנו חוששים שמא נפלה טעות בפסיקה וחכמים התירו את הדבר המותר, ולכן צריך להחמיר כדי להימלט מאסורים שיש בהם דבר שמזיק לעולם ולנפש האדם. הגישה השנייה מסבירה כי יש מדרגות שונות בקיום התורה, וישנם דברים שהותרו לציבור אך יש בהם 'ריח איסור' ויסוד שלילי ולכן ראוי לבעל נפש להתרחק מהם. הגישה השלישית ביארה את החשיבות בגישה הנפשית שנוצרת על ידי החמרת חומרות, דבר שמחנך את האדם ליראת שמיים ולהתרחקות ממתירנות ומשימוש 'תחבולות הלכתיות' כדי להתיר דברים שאסרה התורה.

השיעור עסק בבעייתיות שיכולה להיות ב'חומרות' ובסכנה שהן עלולות להוביל אליה. במהלך השיעור הרב הציג שלוש גישות ביחס לחומרות: גישה אחת רואה בכל החמרה מעבר לעיקר הדין דבר בעייתי כיוון שהיא גורמת להתעוררות מחדש של מחלוקות שכבר נפסקה בהן ההלכה. גישה שנייה מבחינה בין חומרה הנעשית כמידת חסידות שהיא חיובית ורצויה, לבין חומרות הנעשות בתורת 'הלכה' ויש לאוסרן. גשה שלישית מסבירה שישנה חשיבות בהשארת מרחב של 'מידת חסידות בהלכה', משום שהיא גורמת לאדם לקיים הלכות מסוימות לא מתוך מחויבות הלכתית, אלא מתוך הזדהות ורצון פנימי.

השיעור עסק בסיבה להתפתחות המחלוקת והספקות בהלכה לאורך הדורות: שיטת רבי אברהם אבן דאוד שכל פרטי ההלכה ניתנו למשה בסיני והמחלוקות נוצרו בגלל שחלק מהפרטים לא עברו מדור לדור בצורה טובה. ולעומתו שיטת הרמב"ם שדוחה את דבריו של רבי אברהם אבן דאוד וכותב שעיקרי המצוות ניתנו למשה מסיני והם נצחיים ולא ישתנו לעולם. בפרטי ההלכות (הענפים) יש צדדים לכאן ולכאן והם יכולים להשתנות מדור לדור - ולכן ניתנו להכרעת החכמים שבכל דור, ועליהם נחלקו החכמים.

בשיעור נעסוק בחשיבות השמירה על הלכה אחידה לכל עם ישראל ועל כך ש'לא תיעשה התורה כשתי תורות', בשל השפעת האחדות התורנית על אחדות העם ועל ייחוד ה' - התלויים זה בזה. לאחר מכן נרחיב על הגדרת החכמים אשר חל עליהם הציווי "ועשית ככל אשר יורוך", ובשיטות השונות לגבי מקור הסמכות של התלמוד הבבלי, אשר כל ישראל מחויבים אליו ואינם יכולים לחלוק על מה שנאמר בו.

מיוחד! בשיעור נלמד על מעלתו המיוחדת של חג הפורים על פי המהר"ל. באמצעות ביאור ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא, ובחיוב המצוות שבעולם הזה מבחינת הסדר וההנהגה שלו לעומת הסדר וההנהגה של העולם הבא - נבין את מעלת חג הפורים ואת מעשי אסתר בעלילת המגילה. כל החגים בטלים לעתיד לבוא חוץ מפורים, כיוון שפורים שייך לאותה המעלה העליונה שתהיה לעתיד לבוא: הנהגת הייחוד והממשלה. דרך כך נבין את הקשר בין יום הכיפורים לפורים, וכן נלמד שזו גם המשמעות העמוקה של הניצחון על עמלק, וכיצד אסתר הצליחה להביס את המן.

בשיעור נשלים את המהלך שהתחיל בשיעור הקודם, ונבאר נקודה נוספת ביחס שבין תורה שבכתב ותורה שבעל פה: יצירת ההבדל בין ישראל לעמים. בתורה שבעל פה האדם יכול להיות שותף ומחדש בתורה האלוקית, ועל ידי כך נוצר חיבור עמוק בין ישראל לקב"ה, שמבדיל בין ישראל לעמים. התורה שבעל פה מחוללת מהפך אישיותי בלב הלומד אותה, שמתאים לנפשות ישראל דווקא. היישום המעשי הוא המייחד ומבדיל את עם ישראל. מתוך כך גם תצא הבנה מחודשת לפסק הלכה מפתיע של השולחן ערוך.

בשיעור נעסוק ביחס שבין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. מדוע יש צורך שהתורה תינתן בשתי צורות? מה המהות של כל תורה? ומדוע רבי שינה את צורת הלימוד וכתב את המשנה? מתוך דברי המהר"ל נבין שיש שני שלבים בלימוד: הלימוד שבבחינת 'תורה שבעל פה' - שמכיל את היתרונות של הדיוק והרוח שבאות מהמלמד, ולעומתו השלב של 'תורה שבכתב' - שמכיל את ההתרחבות וההתפתחות האישית של הלומד. מעבר לזה, נלמד שהתורה שבכתב מבטאת את יסודות האמונה והמוסר, והתורה שבעל פה את הפסיקה וההוראה למעשה באחדות ובדיוק. זהו היחס שבין שלמות להתקדמות; בין האידאה הא-לוהית לבין היישום המעשי. משום כך, בכתיבת התורה שבעל פה שילמנו מחירים גדולים, אך הרווחנו דברים שהיו קריטיים בגלל היציאה לגולה.

בשיעור נעסוק בסוגיית שינוי הכתב שבו ניתנה התורה, ובמשמעות ששינוי זה מבטא. על פי המהר"ל, הכתב העברי מסמל את הצד הלאומי של ישראל, והכתב האשורי מסמל את השכינה הא-לוהית השורה בישראל. נלמד כיצד שינוי הכתב בידי עזרא מייצג לא רק את שינוי שיטת הלימוד, אלא גם שינוי בקהל היעד של התורה - תורה הניתנת לעם כולו ולא רק לקבוצות אליטיסטיות בעם. נראה, כי שינוי זה אינו פשוט, אלא כולל בתוכו מתח בין איכות התורה לבין השפעת התורה; בין סמכות התורה שראוי שתישמר בידי החכמים, לבין מטרת התורה להשפיע על כל העם. מתוך דברי המהר"ל ניתן להבין את התהליך ההיסטורי שהתחיל עזרא - הממשיך דרך כתיבת המשנה והגמרא ונמשך עד ימינו - להנגשת התורה לכל יהודי ויהודי, וכיצד אפשר לשמור על שלמות התורה וסמכותה.

בשיעור נעסוק בהבחנה ובהבדל בין מצוות קלות למצוות חמורות. נלמד את שיטת הרמב"ם שניתן לדעת זאת לפי הענישה איזה מצווות קלות ממצוות אחרות, אך למרות הבדלי העונש כולi חשובות. עוד נלמד את שיטת המהר"ל שאומר שיוצא לפי הרמב"ם שלפי גודל העונש כך גודל שכר המניעה מאותו איסור, אלא יש פעמים בהלכה שאע"פ שהשכר קטן יותר עושים אותו לפני מצווה אחרת, כלומר שהשכר ממניעה מהאיסור לא נובע מגודל העונש שלו. נראה שיש שני פרמטרים לשכר - הצער על המצווה והתיקון שהיא עושה בו. לבסוף נלמד שיטה הסוברת שעיקר השכר מגיע מאיך שהאדם מקיים את המצווה, בעבודה לשמה.  

בשיעור נמשיך את העיסוק בשאלה מדוע לא מוזכר העולם הבא בתורה. נתמקד בשיטת הרמב"ן הסובר שהישארות הנפש אחרי המוות היא טבעית, והתורה מדברת על דברים לא טבעים - הכרת והשגחה עקב מצוות. עוד נלמד את הקושיות על שיטת הרמב"ן, שהרי התורה מדברת על עיקרי הדת הטבעיים ולשיטתו העולם הבא הוא טבעי. נעמוד על השיטות הסוברות שהתורה באה לבסס את העל טבעיות של התורה, שהיא קיימת ומתקיימת. לבסוף נלמד את שיטת המהר"ל כיצד בכלל מקבלים את העולם הבא.

בשיעור נעסוק מדוע העולם הבא לא מוזכר בתורה, אך כן מוזכר הגמול בעולם הזה. נלמד את הקושיות של התיאולוגים הנוצרים על התורה (הברית הישנה) אשר לא מוזכר בה השכר הרוחני אלא הגשמי. נלמד תשובות שונות לשאלה זו ובהן שמטרת התורה היא שהאדם יגיע לעבודה לשמה או שיש הבדל בין מטרת התורה שבכתב לתורה שבעל פה המיועדות למדרגות שונות של עבודת ה'. לבסוף נעמוד על האם הנביאים התנבאו רק על העולם הזה או גם על העולם הבא.

בשיעור נעסוק בשתי בחינות בשכחת התורה. נעמוד על שיטת המהר"ל על פי השאלה האם ניתן להבין בשכל האנושי את המצוות ומטרתן. כמו כן נלמד את עניין גדול המצווה ועושה מאינו מצווה ועושה. נבחין בין לימוד התורה עם סייעתא דשמיא לבין לימוד ללא סיוע מן השמיים. לעומת זאת נלמד את שיטת הרמב"ם בעניין ואת סיבת החיוב ללמוד לשיטתו.

בשיעור נעסוק במצוות זיכרון יציאת מצרים. נלמד את המדרש המתעסק בשאלה האם יש לזכור את יציאת מצרים לדורות או מצווה זו תתבטל לעתיד לבוא. נראה את שיטת הרמב"ם והרשב"א שמצווה זו היא על מנת להעלות את חשיבות חג הפסח, וכן כך ימות השבוע מעלות את חשיבות השבת. המהר"ל הולך בכיוון אחר, שמטרת זכירת יציאת מצרים היא כדי שכל יום תזכור אותה, לא רק בפסח כי אז אין זו זכירה. לבסוף נעמוד על עניין החוויה של האדם.

בשיעור נעסוק במעמד האישה וביחסו של המהר"ל לנשים. נלמד את המדרש המתעסק בשאלה מדוע קיבלו נשים את התורה קודם לגברים וכן את פירוש המהר"ל למדרש. נלמד את היחס בין האישה לחומר וכן את עניין הפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן. עוד נלמד את עניין מבנה האדם עצמו, ואת ההשפעה של מצוות העשה והלא תעשה על האדם. לבסוף נראה שמתוך עשיית התפקיד והעבודה של כל מין ניתן להגיע לקדושה.

בשיעור נעסוק ביחס התורה לכפייה ובמיוחד כפייה דתית בחברה של ימינו וכן ברצון של האדם. נלמד את המדרש המפורסם בנוגע למעמד הר סיני האומר שהקב"ה "כפה עליהם את ההר כגיגית" ונשווה אותו לעובדה שנאמר שעם ישראל בחר בתורה. עוד נלמד את ההשוואה של הברית בין אדם לאשתו לברית בין ישראל לה'. וכן נלמד את דברי המהר"ל בעניין עבודה מאהבה לעבודה מיראה ואיזה דרך יותר נעלה. נעמוד על ההבדל בין קשר הנעשה רק מרצון לקשר הנעשה גם מכפייה.

בשיעור נלמד על מעלת נבואת משה רבינו. נלמד על ההבדלים בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים לשיטות השונות. נעמוד על התנגדות הרמב"ן על דעת הרמב"ם שנבואת שאר הנביאים הם על ידי מלאך. נלמד את שיטת המהר"ל אשר מבחין שמשה התנבא באספקלריה שונה משאר הנביאים, שראה יותר מפרטי הנבואה. לבסוף נלמד על האחדות הנבואית בגאולה העתידית.

בשיעור זה נעסוק בנצחיות חג החנוכה ומהותו. נתחיל בשאלה האם התבטלו החגים של מגילת תענית וההשלכה לכך על חגי חנוכה ופורים. עוד נלמד האם בחירת האדם יכולה להשפיע על הבחירה והמהלך האלוקי בישראל. עוד נלמד היכן בתורה חנוכה רמוז בפסוקי התורה. וכן נלמד את משמעות הברית של ה' עם ישראל, שאפילו בגלות שכינה שורה איתם. לבסוף נראה זווית אחרת התמקדת בהתנגדות של היוונים לתורה שבעל פה וחכמת חז"ל.

בשיעור נלמד על גלויות עם ישראל וארבעת המלכויות. נחבר תחילה בין צרות איוב, יעקב אבינו וגלויות ישראל. נלמד את הדמיון ומשמעותו בין הצרות והגלות שיש הפסקה של שלווה בין צרה לצרה ובין גלות לגלות. נברר את משמעות והניסים של חנוכה אשר מכינים אותם לקראת הישועה הבאה. לבסוף נלמד את עניין השנאה והקנאה כלפי ישראל וכיצד להיאבק בזאת.

בשיעור זה נמשיך את השאלה מהשיעור הקודם האם האדם יותר גדול מהמלאך. נלמד מה על האדם לעשות על מנת להידמות האל. נברר את הדעות החלוקות בשאלה הנ"ל על פי ההבנה שכל דעה מדברת על זווית אחרת. לרמב"ם תכלית האדם היא להשיג את האל, והמלאך בכך בדרגה יותר גבוהה ממנו אך לדבקות בה' האדם במרכז העולם כדעת החולקים על הרמב"ם. לבסוף נעמוד על ההבדל בין האדם לפני מעמד הר סיני לבין לאחריו.

בשיעור נעסוק בשיטת המהר"ל בנוגע לערך השגת המושכלות מתוך הסתכלות מי גדול ממי האדם או המלאך. נלמד את שיטת הרמב"ם הסובר שהמלאכים יותר גדולים מהאדם, מתוך תורת ההשתלשלות של אריסטו. נלמד את הקושיות החריפות של 'עקידת יצחק' על שיטת הרמב"ם וכן את התירוצים מלימוד דברי הרמב"ם. לבירור השאלה נלמד מהו צלם האלוקים שבאדם.