סדרה המתארת את התפתחות והשתלשלות ההלכה כפי שהונהגה במשך הדורות ומשמעותה.

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/7/11/12/0d5a778f-3218-4cc8-9ebd-7ca8fe4e0691________24_-________________.mp3

בשיעור זה נשוב לכלל הבסיסי של רוב חכמה ומניין. הגמרא קובעת שבמחלוקת של יחיד מול יחיד יש לבדוק קודם כל אם קיים רוב חכמה ורוב מניין. כיצד יכול להיות רוב מניין במחלוקת בין יחידים? מה היחס בין עיקרון זה לשאר עקרונות ההכרעה המובאים בהמשך הגמרא?

24 - גדול בחכמה ובמניין

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/7/11/12/f6f2e975-992d-47bf-9fb5-f4c359864068________23_-________________.mp3

בשיעור זה נעסוק במשנה בעדויות על עקביא בן מהללאל. שיטתו הייתה שיטת יחיד, ובכל זאת סרב לחזור בו מדעתו. אולם, לפני מותו ציווה לבנו שיחזור בו. מדוע? מה הקריטריונים שבעטיים יכול היה עקביא להישאר בשיטתו - ואילו בנו כבר לא?

23 - חזרתו של עקביא בן מהללאל מדעתו

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/6/23/8/0761a933-7c7e-459f-b31e-f08ea5d0c94e________22_-________________.mp3

בשיעור זה נעסוק בשאלה מהותית ביותר: אם הפסיקה היא כדעת הרבים, מדוע בכלל המשנה מזכירה את דעותיו של היחיד? האם ניתן ללכת בעקבות אותה הדעה, ומתי? האם בי&#34;ד יכול לפסוק כשיטת היחיד אחרי שהפסיקה קיימת כבר כשיטת הרבים?

22 - למה נזכרו יחידים במשנה?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/6/23/8/8c27495a-5611-4121-9149-5583f052b82c________21_-________________.mp3

בשיעור זה נבאר לעומק את המושג של דעת המיעוט. ראינו בשיעורים הקודמים כי יש ללכת אחר דעת הרוב, אך מה באשר לדעת המיעוט? היא בטלה כליל? האם הוא מחוייב לבטל את דעתו בפני דעתו של הרוב - או שמא יש מקום גם לדעתו?

21 - האם דעת היחיד בטלה?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/5/29/10/3a66bf5b-b9a1-483b-b364-07a1cf26c0a9________20_-________________.mp3

בשיעור זה נמשיך לברר מתי מותר לפסוק כיחיד בשעת הדחק. נדון בקריטריונים שונים: דין דרבנן, במצב של דיעבד, יחיד מול רבים או גם קטן מול גדול ממנו בחכמה.

20 - פסיקה כיחיד או כקטן בשעת הדחק (המשך)

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/5/29/10/93582648-52ac-4c71-8227-b7701bee2fd8________19_-________________.mp3

בשיעור זה נדון בשאלת הפסיקה כדעת היחיד. האם קיימים מצבים אשר בהם פוסקים כיחיד? הרשב&#34;א עסק בשאלה זו, ונדון בתשובתו.

19 - האם ניתן לפסוק כיחיד או כקטן בשעת הדחק?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/5/29/10/454f7b74-0d9a-44f7-a6fc-85f5983a6e75________18_-________________.mp3

בשיעורים הקודמים ראינו את כללי ההליכה עפ&#34;י הרוב. כעת, יש לשאול – כיצד מונים אותם? האם רק חכמים מפורסמים או גם כתבי יד חדשים? דעתם של רבים מגדולי ישראל לא הגיעה לידינו – האם זהו שיקול במניין הרוב?

18 - כיצד מונים את הרוב?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/3/16/23/00d6b3ff-3392-4431-9f40-94f58f67ca63_________________________17.mp3

בשיעור זה נדון בכללים נוספים של ההכרעה על פי רוב במחלוקת הפוסקים. האם ההכרעה על פי רוב מחייבת את הדורות הבאים? אם מרכיבי הרוב חולקים כיצד לנמק את הפסק שלהם - האם הם מצטרפים?

17 - כללים בהכרעה על פי רוב

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/3/15/18/7977194e-3f62-46e2-a45b-04643a35e91c________15_-________________.mp3

&#34;יחיד ורבים - הלכה כרבים&#34;. על איזה רוב מדובר? רוב חכמה או רוב מנין? במהלך השיעור נדון במחלוקת הראשונים בנידון.

16 - רוב דעות ורוב חכמה

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/2/6/23/e4e04182-24ed-4660-abb5-352413358d4d__________-________________.mp3

האם יש הבדל בין לחלוק על הלכה פסוקה לבין הכרעה במחלוקת קדמונים? בשיעור נראה שיש מצבים בהם ניתן להכריע על ידי נטיית הלב, ויש מצבים שנדרשות ראיות ברורות. האם בימינו אפשר לסמוך על ראיות שאנחנו מביאים?

15 - הכרעה במחלוקות

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/29/8/530638df-291e-47b7-a814-47373b076c5e__________-________________.mp3

בשיעור נפגוש מחלוקת ראשונים: חלקם אוסרים לחלוק על הגאונים, וחלקם מתירים אך מעמידים זאת בתנאי.האם ההיתר לחלוק ניתן רק לבית דין או גם ליחיד?וכיצד חולקים?

14 - האם מותר לחלוק על הפוסקים?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/22/8/af4be6a3-304e-46ab-8f2f-56069eca55e0__________-________________.mp3

במחלוקת בין הפוסקים, קיימות מספר אפשרויות:אפשרות אחת היא בחירה שרירותית באחת הדעות, עליה הרחבנו בשיעור הקודם, ונשלים את הנושא הפעם.אפשרות נוספת: הכרעת עצמית במחלוקת לאחר עיון.האם מותר לחלוק על פוסקים קודמים?נדון על המושגים &#34;טעות בדבר משנה&#34; ו&#34;טעות בשיקול הדעת&#34;.

13 - הכרעה שרירותית במחלוקת הלכתית (ב)

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/22/8/e3739f6b-8d98-41cc-9e03-1922ad42ac3d__________-________________.mp3

במחלוקת בהלכה בין הפוסקים, האם ניתן להכריע ביניהם בצורה שרירותית?בשאלה זו מצויה סתירה בין שתי סוגיות. במהלך השיעור נלמד על שתי הצעות של הראשונים ליישב את הסתירה.

12 - הכרעה שרירותית במחלוקת הפוסקים (א)

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/20/12/0e54b92c-6bb1-4397-8cb2-a056635fa439__________-________________.mp3

כיצד נוצרו המחלוקות הראשונות? האם הן מעידות על חסרון/חולשה או הן הכרח מבורך?במהלך השיעור נברר שיש הבדל בין עצם המחלוקת לבין חוסר יכולת ההכרעה בה.

11 - כיצד נוצרו המחלוקות והחומרות?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/20/11/cd5ec6c8-987d-4ce7-80ab-2be014cd0aa5__________-________________.mp3

האם יש מקום לפסוק בענייני אמונות ודעות? והאם פסקו כך בעבר?הרמב&#34;ם, כמו חלק מהגאונים, קובע שאין מקום לפסיקה באמונות ודעות. אם כן כיצד זה מתיישב עם הלכות יסודי התורה וי&#34;ג עיקרים?נראה את הרב קוק, שאומר שבסוגיה זו נחלקו הגאונים, וגם הבבלי וירושלמי.

10 - פסיקה בענייני אמונות ודעות

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2023/1/20/11/6ecdedd0-536c-4090-9f9f-a41fa9b8b7bf__________-________________.mp3

איך מודדים גדולה בחכמה ובמניין?בשיעור נראה את שיטת הרמב&#34;ם לגבי החכמה של ראש בית דין, והמניין של גדולי הדור שהסכימו. נראה את שיטת הברטנורא שאומר שמניין זה התלמידים. ונראה את שיטת הראב&#34;ד שלשיטתו מניין זה בשנים.כמה הגדולה צריכה להיות מפורסמת? והאם מספיק להיות גדול רק בחכמה לחוד או במניין לחוד?

9 - הגדרת גדול בחוכמה ובמניין

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2022/12/2/13/01eaf40e-46b6-4968-8517-e7861baae94d__________-________________.mp3

האם קיים הבדל בין גזירות כלליות לתקנות מקומיות?נראה בשיעור את שיטת הראשונים שלכאורה ברור שאי אפשר לגזור גזירה כלל אחרי חתימת התלמוד.נראה מחלוקת באחרונים האם האיסור הזה הוא הכרחי או שהוא רק במקרים מסוימים.

8 - האם ניתן לגזור גזירות אחרי חתימת התלמוד?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2022/11/28/16/5483e59b-d16c-4fe6-bb5f-1a25925281a2__________-________________.mp3

האם בעקבות שינוי תנאים או נורמות, התקנות בטלות מאליהן.מפורש בחז&#34;ל שגם אם בטל טעם התקנה, צריך לבטלה. לדעת הרמב&#34;ם, רק בי&#34;ד גדול בחכמה ומנין מוסמך לבטלה. לדעת הראב&#34;ד – כל בי&#34;ד. במה נחלקו?בהתייחסם לתקנות אחדות, כתבו תוס&#39; שהן בטלות בימינו כי בטל טעמן. מדוע? נעלה שלוש סברות לסיבת ההיתר.

7 - גזירות שבטל טעמן, האם הן בטלות?

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2022/11/28/16/85e4f5c3-4ff1-4af9-8a35-d1949e9ffe2e__________-________________.mp3

האם גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן בטלות מאליהן? בשיעור נראה את שיטות הרמב&#34;ם, התוספות והר&#34;ן. ובהמשך השיעור נעסוק ברלוונטיות של זה לימינו. האם חוסר הקבלה של גזירות בציבור כיום מבטלת את הגזירה?

6 - גזירות שאין רוב הציבור יכול לעמוד בהן

https://s3.us-east-2.amazonaws.com/pod-public-media-files/2022/11/27/19/46a9ac81-b35b-4182-a41b-7b679b6af9a5_______5___________.mp3

אלו סוגי תקנות חז&#34;ל אפשר לבטל ואלו אי אפשר לבטל?במהלך השיעור נעסוק בשלוש שיטות: רמב&#34;ם, ר&#34;ן ותוספות. נעיין במקורותיהן ובסברותיהן.נחתום בחידוש מפתיע של הגר&#34;א ובביאורו של הרב קוק לחידוש זה.

5 - האם ניתן לבטל תקנות חז"ל?

סדרה המתארת את התפתחות והשתלשלות ההלכה כפי שהונהגה במשך הדורות ומשמעותה.