האם בעל ואישה מעדות שונות מחויבים ללכת דווקא אחרי מנהג הבעל? האם האישה יכולה להמשיך לנהוג כמנהגה לאחר החתונה? הרב במהלך השיעור חזר על השיטות בשיעור הקודם חידד את שיטת הרב עובדיה ואף הרחיב את ההבדלים בין השיטות בהמשך השיעור הרב דן בשיטות נוספות באחרונים בין השאר בשיטת הרב רבינוביץ'. 

איך ינהגו בעל אשכנזי ואישה ספרדייה או ההפך? מה הסברא לכך? הרב במהלך השיעור דן בסוגיה היסודית של הנושא מנהג המקום והיחס לבני זוג מעדות שונות, הרב הציג שלוש גישות מרכזיות שמצינו באחרונים העמיק השיטות ואף הסביר את ההבדל בין השיטות השונות. 

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1dUZBLPbSrhPdDNC35wrErRqgti82eI0d

מתי ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק? מה הגדר של שעת הדחק? הרב דן על הסוגיה במסכת נידה המדברת על שעת הדחק, פירט את המחלוקת בין הרשב"א לתוספות וביאר את שיטות האחרונים בפסיקת הלכה בנושא. לאחר מכן דן על הגדר של הפסד מרובה מתוך הדוגמאות המופיעות בגמרא, האם ניתן ללמוד מהם עיקרון כללי על מתי נחשב הפסד מרובה, או שאלו דוגמאות מסוימות בהם ורק בהם ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק. 

האם אפשר לסמוך על קטן בחוכמה בשעת הדחק כמו שאפשר לסמוך על היחיד בשעת הדחק? האם במקרה שנחלקו היחיד והרבים בשעת הדחק לדוגמה בעיגון, עדיין אומרים אפשר לסמוך על היחיד בשעת הדחק? הרב עיין בשתי הסוגיות הללו ופירט את סברות האחרונים והחילוקים השונים בכל סוגיה.  

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1BM2a-X__GII3RiK9u0u4w8cj9vtfOZHT

האם אפשר לסמוך על היחיד בדיני תורה? האם דין זה חל אפילו כיום? סביב הבעיה של איסור חדש בחוץ לארץ הרב דן בסברות השונות הנמצאות באחרונים מתי ניתן לסמוך על היחיד בשעת הדחק ומתי לא. 

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1Vh3dOzB7gKvzm8GoQSfwSFr39xFWNCCt

האם ניתן לפסוק כדעת היחיד כשיש סמכות? האם גם כשאין סמכות? האם ניתן להקל בשעת הדחק? הרב במהלך השיעור הציג את הפירושים השונים למשנה במסכת עדויות העוסקת בנושא מתי ניתן לסמוך על היחיד. 

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1e3f-3d4JXy46vt2VX96IdJcZSgJoelK_

האם המיעוט בטל לגמרי או שהוא קיים, האם רוב זה דרך של הכרעה ודעת המיעוט לא בטלה, או שרוב זה דרך להגיע לאמת ולכן המיעוט טועה, הרב דן במהלך השיעור במחלוקת האחרונים בגדר המיעוט בבית דין. 

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1OaW_08w4eNqDsMcqY5bR7hD_EQ6JvV8k

האם בפסיקת הלכה אפשר לצרף דעות לרוב גם אם פסקתו את פסיקתם מסברא אחרת? האם דין זה חל אף שסברות הללו סותרות אחת את השנייה? האם דין חל רק בדינים מדרבנן או גם מהתורה? הרב בשיעור עובר דן בסוגיה דרך תשובתו של הרב עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל) מתוך שני גמרות מרכזיות אחת בחולין לו ואחת בסנהדרין לד הראשונים ופוסקים.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1_7py8ih4Ncwgg-ppDHZmj7nwh6pKoMhA

האם בספק הלכתי יש עדיפות לרוב פוסקים או לפוסקים היותר חכמים? הרב במהלך השיעור הציג ארבע שיטות שונות בראשונים ואחרונים מה עדיף רוב או חוכמה, והסביר איך השיטות מסתדרות עם הגמרא ביבמות דף יד שם נאמר כי ב"ה עשו כדבריהם וב"ש עשו כדבריהם, למרות שמוזכר בגמרא כי ב"ש הם "מחדדי טפי" ואילו ב"ה "רובא", במהלך השיעור הרב הציג שתי תפיסות במושג רוב האם הוא בירור האמת או הנהגה בספק. 

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1026Hropaa8ok5Hx-w1hpJY1MazEiePIL

מה תוקף הדין של הליכה אחר הרוב? מה עושים במקרה שאין רוב? מה היחס בין הכלל של בשל תורה לך אחר המחמיר לבין הכלל ללכת אחרי מי שגדול בחוכמה? בשיעור הרב מסביר בצורה נפלאה את הדינים הבסיסים של הליכה אחר הרוב, ולאחר מכן מפרט על מחלוקת התנאים המדברת על היחס בין כללי הפסיקה 'בשל תורה לך אחר המחמיר' לבין 'גדול בחוכמה'.

לדף המקורות:

https://drive.google.com/open?id=1AY7T8fBUvupdggv487QuOEVLrFIRI-le

האם יש דין של חכם שאסר בדורנו? מהם הסברות הנמצאות בפוסקים האחרונים לטעון כי דין זה אינו קיים? הרב במהלך השיעור עובר על כמה סברות המופיעות בפוסקים, חלקן הרחבות של צמצומים שקיימים בדין, חלקן בעקבות שינוי שחל בשואל השאלות כיום, וחלקן בעקבות שינויים שחלו בפוסקים כיום. 

האם הדין של חכם שאסר הוא מוחלט? באיזה מקרים מחריגים לא הולכים לפי דין זה? הרב במהלך השיעור עובר על מספר צמצומים לדין המופיעים בפוסקים, מסבירם דן בהם ומפרט איך הם מסתדרים עם הסברות הכלליות בדין חכם שאסר.

האם פסיקת הלכה שניתנה בטעות ניתנת לשינוי? והאם יש הבדל מכריע בין טעות במקור הלכתי מפורש לבין טעות בשיקול דעת?

שיעור זה עוסק בגבולות הדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר" בשני מקרים מורכבים. ראשית, נבחן את שאלת טעותו של החכם האוסר, ונבחין בין "טועה בדבר משנה" המבטל את האיסור, לבין "טועה בשיקול הדעת" שעלול להותירו על כנו. כמו כן, נדון בכוחה של מסורת אבות ובשאלה מתי יכול חכם להתיר מנהג שהתקבל בקהילה, תוך בחינת סמכותו של החכם המנסה לבטל מנהג אבות שתוקפו חזק.

שיעור זה הוא המשך לדיון בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", והפעם נתמקד בשאלה הפוכה: האם חכם שהתיר, חברו רשאי לאסור? 

נברר האם האיסור לחלוק נאמר רק כשהתוצאה היא איסור, או שעיקרון "חלה הוראתו" מחייב גם כאשר הפסיקה המקורית הייתה להיתר. כמו כן, נדון בשאלה האם האיסור לחלוק תקף רק על המקרה הספציפי שנדון, או שהוא חל גם על מקרים דומים עתידיים. ננתח את ההשלכות המעשיות ואת ההבחנה בין הוראה פרטית להוראה כללית.

האם מותר לפנות לרב כדי לקבל היתר על דבר שכבר אסר לך רב אחר? האם מותר לקיים "סקר שוק" הלכתי?

שיעור זה יעסוק בדין "חכם שאסר - אין חברו רשאי להתיר", ויברר את שורשי האיסור: האם הוא נובע מכבודו של החכם הראשון או מטעמים אחרים. נדון בשאלות המעשיות: מתי מותר לשואל לחפש פסיקה מקילה, והאם יש סמכות מיוחדת ל"מרא דאתרא" להתיר גם לאחר איסור קודם. ננתח את גבולות הדין ואת השלכותיו לימינו.

מה היחס בין "לא תתגודדו" לשמירה על מנהג אבות? מה צריכים לעשות אנשים המקימים קהילה חדשה?

בשיעור נוסף ברצף השיעורים העוסק בצורך בפסיקה אחידה ובאיסור "לא תתגודדו", נדון ביחס בין "לא תתגודדו" ל"לא תיטוש תורת אמך" – מה יעשה אדם המגיע עם מנהג מסוים לקהילה חדשה? נדון במנהגים בהלכה ובתפילה, וכן במקרה של הקמת קהילה חדשה.

כיצד הוכרעה המחלוקת על דין שתי בי דינים בעיר אחת? כיצד תתמודד קהילה עם מצב שבו קיימות בה כמה הנהגות פסיקה שתי תורות?

שיעור זה הינו המשך הדיון מהשיעור שעבר על דין שתי בתי דינים, והמשך הדיון באיסור לא תתגודדו. נעסוק בפסיקת ההלכה במחלוקת זו ובקשיים העולים ממנה בשיטת הרמב"ם. כמו כן נדון היכן דין זה רלוונטי ונכון, ובאילו מקרים נצמצם את השימוש בו, ובפתרונות אפשריים להתמודדות עמו בקהילה.

מהם הטעמים לאיסור "לא תתגודדו"? מה החשש?

השיעור בוחן את יסודות האיסור לפיצול דרך דברי הראשונים והאחרונים, ומציג שתי הבנות מרכזיות: חשש ליצירת שתי תורות - פירוק האחדות ההלכתית, וחשש למחלוקת ציבורית. נדון בכיוונים השונים בהבנת מחלוקות האמוראים השונות בנושא ונראה את ההבחנות בין דין למנהג, חומרא והידור. בכך מונחת התשתית להבנת גבולות האיסור ויישומו המעשי.

כיצד על קהילה לנהוג כאשר יש בה מנהגים שונים? ומנלמד על האיסור ההלכתי של "אגודות אגודות"?

פתחנו בשיעור זה את העיסוק באיסור "לא תתגודדו" – האיסור ליצור קבוצות שונות בתוך קהילה אחת. בשיעור זה הוצגו שלוש גישות מרכזיות בראשונים לגבי מקור הדין ותוקפו – ממי שסבר שהאיסור אינו מפורש בכתובים, ועד לעמדתו המורכבת של הרמב"ם שתיאר את הדין כחלק מאיסור "לא תתגודדו" ונדרש ממנו. במהלך השיעור נבחנו המחלוקות בסוגיה והונחה התשתית להמשך הדיון במעמד ההלכתי של האיסור ובגבולותיו המעשיים.

דברנו בעבר על אדם חשוב שאני, והזכרנו מה עניין התנהגות הרב בצורה יוצאת דופן מצד עצמו.

בשיעור הזה הרב עסק במקרים בהם מותר לרב להחמיר לעצמו, ובמקרים בהם חייב לנהוג בשווה לציבור. ראינו חילוק בין סוגי ציבור וסוגי רבנים. 

דף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23409.pdf